#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כא. תמורת הבכור והמעשר ולדן ולד ולדן עד סוף העולם מה דינם? ומה בין בכור ומעשר לכל הקדשים (3)?</p>	הרי אלו כבכור וכמעשר ויאכלו במומן לבעלים.&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;כל הקדשים נמכרים באיטלז ונשחטין באיטלז ונשקלין בליטרא חוץ מן הבכור והמעשר, ויש להן פדיון ולתמורותיהן פדיון חוץ מן הבכור והמעשר, ובאין מחוצה לארץ חוץ מן הבכור והמעשר ואמר ר&quot;ש מה הטעם שיש להם פרנסה במקומם.</p>	תמורה כא.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כא. אמר רבא בר רב עזא בעו במערבא המטיל מום בתמורת בכור ומעשר האם לוקה. ומה דין המטיל מום בתשיעי של מעשר?	לל&quot;ק שאל גבי תמורה ופשט אביי שכמו שפשוט שבתשיעי אינו חייב שהרי התורה אמרה שאינו קרב הוא הדין הכי. רב נחמן בר יצחק אמר שהסתפק בתשיעי של מעשר ופשט אביי מתמורה.	תמורה כא.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כא. האם מביאים בכור (ומעשר) מחו&quot;ל ומנין? [ולמה אחרים דורשים את הקרא (3)?]	לתנא דמתניתין דידן לכתחילה אינו חייב להביא והסביר ר&quot;ש מפני שיש לו פרנסה במקומו מה שאין כן שאר קדשים אבל אם הביא יקריב.</p><p dir='rtl'>התנא במשנה במסכת חלה סבר שאם הביאו לא יקרבו וזה כר&quot;ע, ונחלקו בפ' הפסוק &quot;ואכלת לפני ה' אלהיך מעשר דגנך ותירושך ויצהרך ובכורות בקרך וצאנך&quot; הוקשו זה לזה.&nbsp;&nbsp;</p><p dir='rtl'>לר' ישמעאל הוקש מעש&quot;ש לבכור שאינו נאכל כשאין בית [אליבא דמ&quot;ד קדושה ראשונה קדשה לשעתה ולא לעתיד לבוא (לגר' רש&quot;י, אבל לתוס' למ&quot;ד קדשה לעת&quot;ל)], </p><p dir='rtl'>לר&quot;ע הוקש בכור למעשר דגן שאינו בא מחו&quot;ל (וזה ר&quot;ע לעניננו שאין בכור בא מחו&quot;ל), </p><p dir='rtl'>בן עזאי מקיש מעשר לבכור שאינו נאכל בכל הרואה כבשילה אלא רק בירושלם כבכור, אחרים מקישים בכור למעשר שאין נפסל בבן שנה כשאר הקדשים [ואידך ילפי מ&quot;שנה בשנה&quot; ולאחרים ללמדנו שנאכל לשני ימים ולילה אחד ואידך למדו מ&quot;ובשרם יהיה לך כחזה התנופה&quot;].&nbsp;&nbsp;</p><p dir='rtl'>(וע' בכורות נג. דיליף מעשר מדכתיב &quot;והבאתם שמה עולתיכם וזבחיכם ואת מעשרותיכם&quot; בשתי מעשרות דיבר הכתוב והוקשו זה לזה)	תמורה כא.		
